רצחו לי את הבן 

כמעט שלוש שנים לאחר שאסף דרעי נורה למוות בארה"ב, יתקיים משפט בנוגע לשוטרים שירו בו. מה אירע שם? האם היד הייתה קלה מדי על ההדק? פנחס דרעי, אביו של אסף, מספר על הסבל, הדמעות, על הבן היקר שאיננו עוד ומקווה למשפט צדק

אסף דרעי ז"ל, נורה בארה"ב, שלושה חודשים לפני יום הולדתו ה-25. כל העיר רעשה וסערה עם היוודע דבר מותו. שמועות שונות נפוצו לכל עבר. המודעות זעקו את הטרגדיה. אסף, כמו צעירים רבים המשתחררים מהצבא ויוצאים לראות עולם, רצה לבלות, ליהנות בחו"ל, לעשות קצת כסף ולחזור לארץ ללימודים באוניברסיטה, אך חייו נקטעו באבם במוות טראגי ומיותר.

שנתיים וחצי עברו מאז הטרגדיה, בה איבדו פנחס ויהודית דרעי את בנם בכורם. לפני שנה וחצי, הם החלו בהליכים משפטיים נגד משטרת בורמן ומשטרת לוס אנג'לס, האחראים על הירי באסף.
אסף ז"ל, למד בבית הספר היסודי 'לוין' ובתיכון 'פירסט'. מכריו וחבריו זוכרים אותו כילד מקסים, חייכן וחברותי וכתלמיד טוב שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות.

עם סיום לימודיו, התגייס אסף לצבא ושירת ביחידת הסיור המובחרת של משמר הגבול. הוא סיים בהצטיינות קורס מכ"ים (מפקדי כיתות, א.מ.) ושירת ביחידת 'לביא', יחידה מיוחדת ללוחמה בפשעים פליליים. לאחר שהתחרר מהשירות, נסע אסף לארה"ב והתגורר כשנתיים וחצי בניו יורק. הוא התגורר בדירה שכורה עם חברים ומאוחר יותר עם חברתו, תושבת ניו יורק. אסף, כמו צעירים ישראלים רבים, עבד למחייתו בחברת הובלות. בני משפחתו של אסף באו לבקרו במהלך חופשת הלימודים.

פנחס, אבו של אסף, עובד בעיריית בית שמש, חווה את הרגעים הקשים ביותר בחייו, כאשר היה באותו ערב טראגי בבית בנו ז"ל. אסף הותיר אחריו זוג הורים, שלושה אחים- דרור, סטודנט לרפואה ומשפטים באוניברסיטה העברית; אבי, חייל בסיירת 'אגוז'; איתמר, תלמיד כיתה י"א בפירסט- ואחות, גל, תלמידת כיתה ב' ב'לוין'.

איך התחיל הסיפור עם ניו יורק? מה היו תכניותיו של אסף לגבי החיים שם?
"כמו רוב החיילים שמשתחררים מהצבא, אסף רצה לטייל, לבלות, לחסוך קצת כסף ולחזור ללימודים בארץ. הוא התגורר בניו יורק כשנתיים וחצי ועבד בה. באותו זמן, חלה הסבא שלו, אבא של יהודית. אסף החליט לחזור ארצה ולהיות לצידו בשעות הקשות הללו.

לאחר פטירת סבו, נרשם אסף ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא התקבל ללימודים ואפילו סידרנו לו דירה במעונות. הוא החל לעבוד ב'ערוצי זהב', במטרה לממן את לימודיו באוניברסיטה. הוא קיבל מ'ערוצי זהב' רכב צמוד והיה מרוצה בעבודתו. ערב אחד, הוא עבר תאונה עם הרכב של החברה. כתוצאה מכך, נשלל ממנו הרכב והוא התאכזב מאוד. למרות שלא פוטר מעבודתו ב'ערוצי זהב', הוא עזב את החברה. כל אותה העת, מאז שחזר לארץ, ועד לאותו הזמן, הוא שמר על קשר עם חבריו בניו יורק והם שכנעו אותו לחזור ולגור שם.

באותו הזמן, שבו התגורר בניו יורק, אירע הפיגוע הגדול בבנייני התאומים והוא שהה שם כשנתיים באופן בלתי חוקי. באותה העת, ננקטו בארה"ב אמצעי זהירות חמורים בכל הנוגע לזרים ומהגרים שניסו להיכנס לארה"ב. כנגד כל הסיכויים, הצליח אסף לקבל ויזה מהשגרירות. הוא אמר לי שהוא נוסע לבקר את חבריו ושהוא יחזור במועד לקראת פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטה. לאחר שהות של שלושה חודשים בניו יורק, עבר אסף ללוס אנג'לס".

איך התנהל הקשר ביניכם ובאיזו תדירות?
"אסף דיבר איתנומידי יום בטלפון. בכל בוקר, בשעה רבע לשבע, הוא היה מעיר את אימו לעבודה. הוא היה מתקשר לספר לי בדיחות. הוא היה מספר לי על הבילויים השונים שלו. פעם אחת הוא התקשר אליי וסיפר לי בהתרגשות רבה שראה את הנשיא דאז, ביל קלינטון, נכנס למסעדה שבה ישב עם חבר".

הזיכרון מעלה חיוך קטן על פניו של פנחס. הוא השתתק למספר שניות והמשיך בדיבורו. "אסף תכנן להישאר בלוס אנג'לס כשנה, על מנת לעבוד, לחסוך כסף ולחזור ללימודים. הוא הודיע על כך קודם לאשתי ורק אחר כך לי, כי אני רציתי שיתחיל עם הלימודים כמה שיותר מהר. הוא ידע עד כמה חשוב לי שהוא ילמד. שבועיים לאחר שאסף נסע, נפטר אבא שלי, סבא שלו. הודענו לו על הפטירה והוא ביקש לחזור. אמרנו לו שאין צורך בכך כי רק לא מזמן הוא נסע. אני בטוח, שאם היינו מבקשים ממנו לחזור, הוא היה חוזר. הוא היה ילד נפלא. הוא היה עבורי גם בן וגם חבר קרוב. הוא עודד אותי וניחם אותי במות אבי".

במה עבד אסף בלוס אנג'לס?
"הוא החל לעבוד כסוכן של תכשיטים. כשהוא הודיע לי על העבודה הזאת, אמרתי לו שזה תחום מסוכן ושהוא עלול להישדד. אסף הרגיע אותי ואמר לי שהוא לא מסתובב עם התכשיטים וכי ההזמנות לקניית הסחורה מגיעות אליו דרך האינטרנט, כמו בערוץ הקניות. ההסבר הניח את דעתי ונרגעתי. לאחר מספר חודשי עבודה בלוס אנג'לס, ביקש ממני אסף לבוא ולבקר אותו שם, לפני שיחזור לארץ ללימודים. בהתחלה לא רציתי, בגלל שהייתי בשנת אבל. אך לאחר שהפציר בי מאוד, נסעתי לבקרו. הגעתי אליו שבועיים לפני המקרה".

מה קרה ביום האסון?
"שבועיים לפני האסון, ביליתי עם אסף. טיילנו וצחקנו. היינו כל היום יחד. יומיים לפני המקרה, היינו בלאס וגאס ונהנינו מאוד. כשהיינו שם הוא אמר לי "אני אעבוד עוד שבוע וניסע לסן-פרנסיסקו". ביום שישי, טיילתי עם חברה של אסף והוא ערך קניות לשבת. אסף הזמין לארוחה חבר קרוב, חיים תורג'מן, תושב בית שמש לשעבר. הוא סיפר לי שחיים הוא טבח מצוין והוא יעזור לנו בהכנות לארוחה. חיים הגיע עם זוג חברים נוסף. הכנו את הארוחה, שהייתה נעימה מאוד. לאחר הארוחה, נתן לי אסף במתנה שעון, לכבוד יום האב שצוין באותו היום בארה"ב. אסף וחבריו יצאו מהבית, כשכל אחד מהם נוהג במכונית נפרדת. חברה של אסף עבדה באותו הזמן בבית חולים ועלתה לישון מוקדם וכך גם אני.

שעתיים לאחר שאסף יצא מהבית, דפקו על דלת הבית שוטרים חמושים. פתחנו להם את הדלת והם שמו לנו אזיקים על הידיים. הייתי המום ומבולבל. התחלתי לצעוק "אסף, אסף". הם ענו לי באנגלית "אסף מת". אני לא יודע אנגלית אבל את המלים הללו הבנתי היטב. לא רציתי להאמין להם. לא יכולתי להאמין להם. החברה של אסף צעקה לי "אל תאמין להם!". השוטרים החלו לערוך חיפוש בחדר, תוך שהם משליכים חפצים על הרצפה. התחננתי אליהם שייתנו לי להתקשר ולדבר עם מישהו דובר עברית. הם התקשרו לאישה, שאמרה לי בעברית, כי אסף היה מעורב בתאונה עם רכב משטרתי".

הבנת מה הם רוצים ממך? מה קורה שם? למה אתה אסור באזיקים?
"לא הבנתי כלום. לא ידעתי מה הם רוצים מהחיים שלי. השוטרים ישבו לידינו כל הלילה, מחצות ועד שמונה בבוקר. במהלך הלילה לא הפסקתי לבכות והם אפילו לא ניסו להסביר לי מה קורה. הם לא נתנו לי לזוז והלכו איתי גם לשירותים. בשעה שש בערך, הם נתנו לי להתקשר הביתה. בארץ זה היה עדיין שבת ולא ענו לי לטלפון. באותה השבת, אשתי הייתה אצל גיסתי. השוטרים שיחררו את ידיי מהאזיקים והלכו".

מה קרה עם אסף?
"בבוקר התקשרנו לנתי, חבר של אסף, ישראל לשעבר שמתגורר בניו יורק ועזר לנו בכל הסידורים. שכרנו חוקר פרטי שיבדוק מה קרה. היפנו אותי לחברה קדישא. הם מסרו לי את השעון של אסף שהיה עם טיפות דם שלו, מסמכים שהיו שיכים לו ומאה וחמישים דולר שהיו ברשותו. לאחר שחברה קדישא רחצה את גופו, הוא נמסר לנו בארון. חזרתי עם ארונו של אסף מאמריקה, עשרים שעות של טיסה. אלו היו השעות הקשות ביותר של חיי. בחלומות הכי מזעזעים לא חלמתי על טרגדיה שכזו. אבדתי אדם שהיה יקר לי מכל. הוא היה ילד מיוחד שליווה את חיי".

בני המשפחה, החברים וכל תושבי העיר, היו מזועזעים עמוקות מהאסון. דיברו על כך שהשוטרים ירו למוות באסף. סביב נסיבות הירי נסבו שמועות שונות. מה נודע לכם על כך?
"נודע לנו שהשוטרים ירו בו. הם ירו בו 23 כדורים מטווח קצר, מתוכם 12 נורו בפניו. כשבאתי לראות את הגופה, אמרו לי "לא כדאי לך לראות אותו. עדיף לך לזכור אותו כפי שאתה זוכר". בזמן שהייתי שם, התקשר אליי רפי רשף מהרדיו ושאל אותי מה קרה. אמרתי לו שרצחו את הבן שלי. אנחנו כבר שנה וחצי בחקירת המקרה ובתביעה נגד משטרת בורמן ומשטרת לוס אנג'לס, באמצעות שני עורכי דין, אחד מהארץ והשני מלוס אנג'לס. פנינו אפילו לשר החוץ דאז, סילבן שלום, שאמר לנו שהעניין בחקירה. הם טענו שביצעו חקירה על סחר בסמים ותוך כדי כך הם עצרו את הג'יפ שבו אסף נהג. הם טענו שהוא ניסה לדרוס שוטר. הם אמרו זאת מכיוון שהם רוצים להצדיק את הירי על אסף. לפני כחודש וחצי, היינו, אשתי ואני, בחקירה של המשטרה בלוס אנג'לס. ראינו את המקום שבו אסף נורה. המקום נראה כמו חנייה מתחת לבניין. כפי שנודע לנו, עמדה מולו ניידת אחת וניידת שנייה הייתה מאחוריו, כך שלא הייתה לו שום אפשרות לברוח וגם לא לדרוס שוטר.

להלוויה של אסף הגיעו מאות אנשים. מנהל בית ספר 'פירסט' לשעבר, מר משה יבלוביץ', הגיע במיוחד מהיישוב שבו הוא מתגורר. הוא אמר לי: "הבן שלך היה הילד היחיד שהרשיתי לו להיכנס לחדר שלי כשאני לא נמצא בו, זאת מכיוון שהיה ילד אמין וישר". ראש העיר גם השתתף בהלוויה ועוד רבים ממוקירי זכרו. המרכז לחיילים משוחררים בעיר, ה'סטארט אין', קרוי על שמו. גם את סניף בני עקיבא ברמת בית שמש קראו על שמו. רעייתי ואני מגדלים את ילדינו לדרך ארץ ומצוינות".

היכן עומדת החקירה כרגע?
"התיק הזה הוא תיק קשה. קשה להוכיח שם מה קרה מכיוון שאין עדי ראייה. ידוע לנו, שמי שירו בו הם שני שוטרים ממוצא מכסיקני. זה דבר ידוע, לצערי הרב, שלשוטרים בארה"ב יש יד קלה על ההדק". בחקירה בלוס אנג'לס נשאלנו שאלות שונות ומשונות, כמו למשל, באלו מלים השתמשתי כשבישרתי למשפחתי על מותו של אסף. בלוס אנג'לס יש עיתונאי אחד שחוקר את המקרה. נפגשנו איתו והוא אמר לנו "רצחו את הבן שלכם סתם". העיתונאי סיפר לנו, שמאז שהוא עובד על תחקיר המקרה, פרצו ליתו וגנבו לו את הרכב. הג'יפ שבו אסף נהג בליל הרצח, היה של חיים תורג'מן ועד היום לא הוחזר הג'יפ על ידי המשטרה. חיים תובע אותם על כך".

מה אתה חושב שבאמת קרה שם?
"אני חושב שהם רצחו אותו, שהם לקחו נשמה טובה שלא הייתה צריכה ללכת. הוא בעצמו היה איש חזק ואני לא מאמין שהוא עשה משהו במטרה לעבור על החוק. לא היה לו עבר פלילי. הוא, כמו שאר ילדיי, מעולם לא עישן סיגריות. הבן שלי היה רחוק מסמים כרחוק שמיים מארץ. עורך הדין בארה"ב אמר לשוטרים, שאפילו אם אדם סחר בסמים, נותנים לו רק 12 חודשים בכלא, אז על חשד של עסקה כלשהיא ודאי לא היה צריך לירות לעברו כפי שקרה. כיום, טענת השוטרים היא, שהם פעלו על פי חוק ושלדבריהם, אסף ניסה לדרוס שוטר. אני לא מאמין שהוא עשה זאת. הוא ידע שאני מחכה לו בבית ושאני לא יודע מלה באנגלית. אני אפילו לא יודע איך להגיע למקומות שונים בעיר בלי ליווי. הוא לא היה עושה לי את זה. הוא לא היה משאיר אותי כך. הייתי מרגיש ויודע אם אסף היה מתעסק עם משהו לא תקין. הייתי מרגיש ומונע את זה. אסף לא היה מזמין אותי אליו אם היה נוהג שלא כשורה".

המשפט בעניינו של אסף יתקיים ב-18 בספטמבר השנה. הוא יתנהל במשך שבעה ימים. המשפחה האבלה תצטרך להמתין עד אז, ליציאת הצדק אל האור. כל צדק שייעשה, לא ישיב להם את אסף לחיים.
יהי זכרו ברוך.


הכתבה פורסמה ב"שופינג מקומי" - www.sun4.co.il